כניסה עם פייסבוק 
הבחורה שמשלמת בשבילך בדייט הראשון – תינשא לה!
לפני שנה בערך ביקש ממני דני לכתוב טור ב-LOVE דווקא המתחדש על חיפוש האהבה שלי. אז כתבתי. הטור עשה גלים, ולא חלפו להן 24 שעות מאז שפרסמתי שאני נראה כמו מישהו שעבר אלף אורגזמות בבת אחת, וכבר בחורות התחילו להציף בהודעות בפייסבוק. לבטח להן יש קושי בהבנת הנקרא: אני נראה כמו אדם שעבר אלף אורגזמות ולא גורם לאלף אורגזמות, יחי ההבדל!
בניגוד לשאר הבנות, דינה, ארוסתי לעתיד, לא שלחה לי הודעה, וזה אני ששלחתי לה. אז איך זה התחיל:
מכרה משותפת קראה את הטור שלי וחשבה שאולי נוכל להתאים. אז בפברואר שנה שעברה נכנסתי לפייס של דין-דין וראיתי את ההשתקפות שלי צצה בפוסטים שלה. התחלתי לפלרטט איתה קצת ולהריח את השטח. התחלנו להתכתב ולהיות המומים אחד את השני, אני מהגבות והשפם שלה והיא מה---- שלי [לא רוצה להשתחצן].
אז הזמנתי אותה לדייט [לפתור איתי בריפים לפרסומות, שנינו קופירייטרים מדוקלמים]. חיכיתי להוד מלכותה חודש ימים עד שתגיד לי כן או לא. אז חודש עבר ודינה לא ענתה לי והחלטתי לנסות שוב. היא הייתה מהממת מדי לוותר עליה. היא סוף סוף אמרה לי כן. קבענו להיפגש בקפה הלל בפתח תקווה. הקטע בסיפור הוא ששכחתי לגמרי מהדייט, ושעה לפני שקבענו דינה התקשרה אלי כדי להזכיר לי [ממתי בחורה מזכירה לבחור על הדייט? בטח נדלקה עלי]. שיט, איך שכחתי! עזבתי הכל, את העבודה ואת הספר וטסתי לפתח תקווה [למזלי איחרתי רק בחצי שעה].
ועדת הפסגה בין שני הקופירייטרים זרמה על הכיפאק. אני לא הרגשתי בחסרון שאינני יכול לדבר, דינה דיברה בשביל שנינו, וכך היא הקסימה אותי. הדייט הגיע לסיומו וגיליתי ששכחתי את הארנק בבית. הקסם הזה, בלי להניד עפעף, שילמה בשביל שנינו. מאותו הרגע ידעתי, פשוט ידעתי, שאני הולך אעמוד איתה מתחת לחופה. למה? אם אשכח או אאבד משהו תמיד יהיה לה להביא בשבילי, ארנק, או חפיסת שוקולד או את כל חיים כולם.
