האמנם העבודה משחררת?
24/7/2009
שפשפתי את עיניי בתדהמה. בתיבת הדואר שלי, שקטה ותמימה, נחה חוברת ששלח בימים אלה המוסד לביטוח לאומי לקהל מקבלי גמלת נכות כללית.
הכותרת הייתה קצרה, קליטה ומחורזת.
היא הכילה מסר אופטימי: "כדאי מאוד לצאת לעבוד".
כך, במלרע ובמשקל יאמבי.
אודה ואתוודה: חברה השולחת את נכיה לעבוד במסרים מלאי אופטימיות מזכירה לי משטרים אפלים, כאלה שגורל הנכים בם לא שפר עליהם, במלים עדינות.
המסר המילולי תוגבר בצילום דוגמן – גבר נאה מחייך בכיסא גלגלים.
הצילום העלה בלבי שתי מחשבות, מעולם החומר והרוח.
ברמת החומר, התעורר בלבי ספק כבד. נדמה היה לי שאותו דוגמן מחויך לא בילה ולו יום אחד מימי חייו בכיסא גלגלים (פרט, כמובן, ליום צילום החוברת האמורה): מנח הגו (עליון, תחתון ומרכזי), הצוואר, זווית הראש והידיים היו "נכונים מדיי" מכדיי שהללו ישתייכו ל"אחד מכוחותינו". הרי תנוחה משוחררת ונון-שלנטית שכזו דורשת תפקוד יעיל ברמה האנטומית, תפקוד שלמרבה הצער, אינו מנת חלקם של יושבי כיסאות הגלגלים.
נזכרתי במשפט האלמותי של דודו גבע ("עלילות הברווז") – "זה חשוד, זה נראה לי מודבק".
ואכן, הצילום נראה לי מודבק.
נראה לרגע כאילו המוסד לביטוח לאומי קורא לקהל הרחב להצטרף לשורות ציבור הנכים.
ברמת הרוח, החיוך הזוהר וזחוח הדעת של אותו דוגמן לא התקשר עם חוויות שהן מנת חלקם היומיומית של הנכים בארץ – התרוצצות ברחבי המוסדות השונים, חיזור על פתחי פקידים, וכד'.
לשכת הפרסום הממשלתית, האחראית להפקת החוברת (בצבעי לבן ותכלת שמימיים, אלא מה?), עשתה עבודה טובה: הדוגמן נראה מאושר.
אולי, כשהתנאים הפיסיים, הכלכליים והפסיכולוגיים בארץ ישתנו, נוכל גם אנחנו, הנכים ה'רגילים', להיות זחוחי דעת כמוהו.
או כמו שהוא נראה.
ראשית, התנאים הכלכליים: קצבת הנכות הכללית כיום אינה מאפשרת לנכים 'קיום בכבוד'. היא מאפשרת להם לא לגווע ברעב – שגם זה משהו – אך וודאי לא קיום חסר דאגות אליו מרמז מראה הדוגמן.
שנית, נגישות: תנאי השטח בארץ עדיין אינם מאפשרים לנכה בכיסא גלגלים החפץ להיענות לקריאת המוסד ו'לצאת לעבוד' להגיע למקום עבודתו התיאורטי: אם לא יתקשה לצאת מביתו, הרי שלא יוכל להגיע לרוב המקומות שישאף לעבוד בהם.
שלישית, הדעות הקדומות. לא רק של מעסיקים פוטנציאליים, אלא גם של הנכים עצמם.
על עצמם.
כמובן, אם כל המכשולים הללו יוסרו, קיים סיכוי סביר שקריאתו של המוסד לביטוח לאומי תשמע רצינית.
בינתיים, היא עושה רושם מגוחך.
לכרטיס האישי
לשליחת יצירותיכם ליחצו כאן
|
