שלום, אורח
ספר לחבר/ה
הצטרפות חינם
התחבר/י
|
|
 |
25/7/2010
אייל
עד לפני עשור, הייתי בחור מפוחד, חסר ביטחון, תלותי, עצוב, חסר זהות, בעל כעס רב כלפי האל שלמעלה ובעיקר קורבן לרשלנות רפואית בעת לידתי, רשלנות ש"טוטאה" ממסדרונות חדר היולדות וגרמה לי לנכות חמורה הקרויה בשפה המקצועית "Cerebral Palsy" (שיתוק מוחין).
|
 |
7/7/2010
מיכאל
כשנולדתי בשנת 51 עם שיתוק מוחין אף אחד לא תיאר לעצמו כי החיים לא כל כך קלים. למרות שהיו לי הורים אשר תמכו ועזרו לי אך בחיים לא ליקקתי דבש. למזלי היתה מורה אחת אשר לקחה אותי תחת חסותה כי אחיה היה פגוע והיא כמובן הבינה לרוחי.
|
 |
14/6/2010
אליה
נפצעתי בהיותי ילד, עברתי תהליך שיקום ממושך , ידעתי שעלי לחזור למקום בו הייתי, זה אומר לאותן ההקבצות שהייתי ולהגיע לאותה רמה בה עזבתי. וכך היה, לא נתתי לעצמי שום הנחה למרות הקשיים הפיזיים , נבחנתי פעם אחר פעם עד שהגעתי למקום בו רציתי .
|
 |
17/5/2010
מחוץ לקופסא
ריק פה. כולם הלכו. הלכו לחשוב במקום אחר. שמעתי אותם אומרים משהו על מחוץ לקופסא. הם בתוך הקנקן אני חושבת. נשאר פה רק איזה מוזר אחד אבל איזה רעיונות יש לו, אני לא מבינה כלום. שיילך עם כולם למחוץ לקופסא שלהם, הוא נורא מטריד עם הרעיונות המוזרים שלו.
|
 |
22/4/2010
מעיין
עברתי בחיים המון מכשולים וקשיים. אבל שני דברים שחיזקו אותי היו –המשפחה והאמונה!
המשפחה- תמיד דחפה אותי, אם זה לשחייה-הייתי אלופת הארץ בשחייה לנכים (-כמובן..)
ודחפו אותי לנגן-על דרבוקה ואורגן.דחפו אותי לצאת עם חברות\חברים למרות שבתור נכה אני מאוד ביישנית ונבוכה לצאת ולדעת שיסתכלו עלי.
|
 |
15/4/2010
הרהורים על אהבה מאת צחי
לפני כמעט שנה סיימתי זוגיות עם אישה מדהימה מכל הבחינות, והפרידה אכן נבעה בעקיפין מהמגבלה
שלי, וראיתי מקרוב את המורכבות בזוגיות שכזאת, אך בעיקר את המאבק היום יומי של מוגבל בדרגתי
להוכיח לבת הזוג שכנגד, שאם רק תאפשרי, תראי שזה אפשרי, שבדרכי אחבק גם אחבק.
|
 |
7/4/2010
יום קריירה לאנשים עם מוגבלויות
מחשבות אלו הביאו אותי לעשות דבר שלא עשיתי מעולם וזה לארגן ארוע עסקי – יום פתוח – בו חברות יגיעו עם משרות ואנשים עם מוגבלויות יגיעו עם קורות חיים. מה המטרה? מפגש מחפשי עבודה עם מעסיקים פוטנציאלי, כמו בכל יום קריירה אחר, רק שהפעם יום הקריירה מיועד לאוכלוסיה קצת אחרת – לאנשים עם מוגבלויות ועם הרבה יכולות.
|
 |
6/4/2010
צחי
אבל הדבר הכי אכזרי שהמחלה עושה הוא לנסות ולמשוך אותי מטה..
בדצמבר אציין 29 חורפים ( אציין ולא אחגוג, כי מי חוגג כשמתקרב
לגיל 30 ), גופי ונפשי מצולק מקרבות שאני מנהל עם המחלה.
הדבר הקשה ביותר הוא לצוף מעל ים הפסימיות שמנסה להטביע
חולים במצבי, אל תפלו בפח תוך אמונה עיוורת כאשר אתם רואים
כתבה על אנשים כמוני שאומרים "אנחנו מתים על החיים"..
|
|
